הוא ממשיך לפלרטט איתך, אבל גילית שיש לו חברה
ייעוץ לזוגיות / 2023
כעס הוא רגש אנושי אוניברסלי. אף אחד לא בורח מזה. זו תגובה רגשית רגילה כאשר הדברים לא הולכים בדרך שלנו ואנחנו נפגעים, מתוסכלים או נעלבים בגלל זה.
בתנ'ך יש הרבה מה לומר, חיובי ושלילי, על כעס. בואו ניקח סקר מהיר.
הערה: כל פסוקי התנ'ך הם מהגרסה החדשה של קינג ג'יימס.
המקרא מזהיר שוב ושוב שכשאנחנו מאפשרים לכעס שלנו לזרום מחוץ לגבולותיו הראויים, הוא יכול להיות כוח הרסני מאוד. התבונן, למשל, בעצה מחודדת מאוד זו מהברית הישנה:
משלי כב: 24-25 אל תיצור ידידות עם גבר זועם, ועם גבר זועם אל תלך, 25 שלא תלמד את דרכיו ותגדיר מלכודת לנשמתך.
הכעס שלנו יכול להפוך למלכוד, הלוכד אותנו בטינה ומרירות. וכשאנחנו נמצאים בידיהם של אותם רגשות מאכלים, הם יכולים להוביל אותנו למעשים או מילים שלא רק מזיקות לאחרים, אלא לעיתים קרובות הרסניות לעצמנו.
דוגמה מקראית טובה לדינמיקה זו היא סיפורו של נעמן.
אדם שכמעט איפשר לכעס שלו לחסום את הריפוי שלו
נעמן היה מפקד הצבא הסורי. על פי מלכים ב 'ה' הוא היה 'איש חיל, אך מצורע'.
לאשתו של נעמן הייתה ילדה משרתת שהגיעה מישראל. כאשר הבחורה ראתה את צרתו של נעמן, היא סיפרה למאהבתה על נביא בישראל בשם אלישע, שבוודאי יכול לרפא את נעמן ממחלתו.
אז נעמן, הנואש להירפא מצרעת, יצא למצוא את אלישע. אך כאשר הגיע אל הנביא, מרשם אלישע לתיקון מצבו לא הביא ריפוי אלא זעם:
מלכים ב 'ה': 9-12 אחר כך הלך נעמן עם סוסיו ומרכבתו, והוא עמד בפתח בית אלישע. 10 וישלח אליו אלישע שליח באומרו: לך ורחץ בירדן שבע פעמים ובשרך ישוב לך ויהיה נקי. 11 וַיִּזְעֵם נַעֲמָן וַיֵּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲמַר אֲנִי אָמַרְתִּי לִי יֵצֵא אֵלַי וַיֵּצֵא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמַיְיָה יְהוָה א hisלֹהָיו וַיְנוּף יָדוֹ עַל הַמָּקוֹם. ולרפא את הצרעת. ' 12 האם האבנה והפרפר, נהרות דמשק, אינם טובים יותר מכל מימי ישראל? לא יכולתי לשטוף בהם ולהיות נקי? ' אז הוא הסתובב והלך בזעם.
נעמן זועם מכיוון שחשב שאלישע אינו מתייחס אליו בכבוד שמצבו הנעלה כמפקדו הסורי זכאי לו. כעסו הבוער על אותו קל נתפס גרם לו לסרב בתוקף לעשות את מה שהנביא כיוון, והוא היה הולך הביתה מצורע כמו בבואו. כעסו של נעמן עמד לגנוב ממנו את הברכה שהוא נסע עד כה כדי להשיג.
אך עבדיו של נעמן נתנו לו עצה נבונה:
מלכים ב '5: 13-14 וקרבו עבדיו ודיברו אליו ואמרו: אבי, אם הנביא היה אומר לך לעשות דבר גדול, האם לא היית עושה זאת? כמה עוד, כשהוא אומר לך 'רחץ ותהיה נקי'? ' 14 וירד וטובל שבע פעמים בירדן, על פי דברי איש האל. ובשרו הוחזר כבשרו של ילד קטן והוא נקי.
פעמים רבות הכעס שלנו, כמו זה של נעמן, יכול להיות כוח הרסני עצמי שחוסם אותנו מברכות בחיינו. כמה נישואים הושמדו על ידי התפרצויות זעם חוזרות ונשנות? כמה קריירות נעצרו מכיוון שאדם פשוט לא הצליח להסתדר עם האנשים שהוא היה צריך לעבוד איתם?
כעס יכול להוביל אותנו למעשים חוטאים וטיפשים
התנ'ך מלמד שכשאני מאפשר לכעסי לשלוט בגישה שלי ובמעשיי, זה מכניס אותי לקרח רוחני דק מאוד.
משלי 29:22 אדם זועם מעורר סכסוכים, ואדם זועם שופע עבירה.
למעשה, כעס בלתי נשלט יכול לגרום לי להתנהג כמו טיפש!
משלי 14: 17 א איש מזג מהיר מעשים בְּטִפּשׁוּת...
קהלת 7: -49 אל תמהר ברוחך לכעוס, שכן כעס מונח בחיק הטיפשים.
אין שום דבר רע בלכעוס לפעמים! למעשה, אלוהים עצמו כועס, כמו גם ישוע:
תהילים ז, יא אלוהים הוא שופט צודק, ואלוהים כועס על הרשעים כל יום.
סימן 3: 5 וכאשר הוא [ישוע] הביט סביבם בכעס, כשהוא מצער מקשיות ליבם, אמר לאיש: 'הושיט את ידך.' והוא שלח את זה, וידו הושבה כולה.
המקרא מלמד שלא כעסנו אלא תגובתנו הבלתי הולמת אליו מובילה אותנו לחטא:
אפסיים 4: 26a תכעס, ואל תחטא ...
כאשר משתמשים בו נכון, כפי שהתכוון אלוהים, הכעס שלנו יכול להיות כוח חיובי ולא שלילי.
זה לא יוצא דופן לשמוע אנשים אומרים משהו כמו, 'אתה עושה אותי כל כך כועס!' אבל, על פי הכתוב, אף אחד לא יכול באמת לגרום לי לכעוס חוץ ממני.
משלי 19:11 ה שיקול דעת של אדם גורם לו להיות איטי לכעס, ותפארתו היא ל לְהִתְעַלֵם עבירה.
אם אתה עושה משהו פוגעני או פוגע בעיני, זו הבחירה שלי אם אני מגיב בכעס. אתה צריך לעבוד קשה מאוד כדי לכעוס!
הנה דוגמה:
זה יכעיס אותך אם מישהו ירק לך בפרצוף?
אם היית בוויכוח סוער עם מישהו והוא ירק לך בפרצוף, אתה חושב שאתה עלול לכעוס על זה? סביר מאוד שתעשה זאת!
אבל מה אם היית אוחז בתינוק, והטייק הקטן נפח את פיו ומכה בך עם כדור לחות בין העיניים. האם היית זועם? ברור שלא.
אבל למה ההבדל? הפנים שלך רטובים באותה מקרה בשני המקרים.
התשובה ברורה מאליה. אם מבוגר שהתווכח איתך ירק לך בפרצוף, היית מסיק מיד שהם תקפו אותך בכוונה באחת הדרכים הפוגעניות ביותר שהם יכולים. והיית מרגיש כועס בצדק על כך.
מצד שני, אתה יודע שהתינוק שירק לך בפנים לא התכוון לפגוע או להעליב. אז במקום לכעוס, פשוט תנגב את הפנים שלך. אולי אפילו תצחק.
אנו בוחרים מתי נכעס ומתי לא
לא היריקה היא זו שמכעיסה אותך, אלא הערכתך לגבי משמעות היריקה. במילים אחרות, בהתבסס על הנסיבות בהן הפנים שלך נרטבו, אתה בחר לכעוס או לא. זו החלטה שלך!
משלי 16:32 מי שאיטי לכעוס טוב יותר מהאדיר, ושולט ברוחו ממי שלוקח עיר.
לכן, לפני שאני מתפרץ, פיזית, מילולית, או רק על ידי יחס רע כלפי האדם שאני מאשים שפגע בי או פגעתי, אני צריך להאט את תגובתי ולזכור שיש לי אפשרות להגיב בכעס לעבירה שלהם או פשוט להתעלם ממנה.
היזהר מלפרוק את כעסך!
המקרא אומר שלנסות לשחרר את כעסנו רק על ידי כך שהוא מתפרץ איננו חכם. אנשים רבים מאמינים שכשאנחנו חשים זעם זה בריא לפרוק את הרגשות האלה באמצעות מילים שליליות ופעולות נפץ. אבל זה בדיוק ההפך ממה שמלמד הכתוב:
משלי 29:11 טיפש מפרק את כל רגשותיו, אך איש חכם מעכב אותם.
כוונתו של אלוהים היא שבמקום לנסות להפיג את רגשותינו הזועמים על ידי פורקן, עלינו להשתמש באנרגיה זו כדי לרדוף אחר פיתרון למצב שגרם לכעס מלכתחילה.
כעס יכול להיות כוח לטוב בחיינו ובחיי האנשים שאיתם אנו מתקשרים. המפתח הוא שאנחנו לומדים להשתמש בכעס שלנו למטרות שלשמה אלוהים התכוון לכך.
בדוק, למשל, כיצד הגיב נחמיה כאשר מצא כי עשירי ירושלים מנצלים את העניים:
נחמיה 5: 6-7 וכעסתי מאוד כששמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה. 7 לאחר מחשבה רצינית, נזפתי באצילים ובשליטים ואמרתי להם: 'כל אחד מכם גובה ריבית מאחיו'. אז קראתי לאסיפה גדולה נגדם.
נחמיה כעס! וכעסו הניע אותו לנקוט בצעדים לתיקון המצב. לכן אלוהים נתן לנו את רגש הכעס.
מַטָרָה | פוּנקצִיָה |
---|---|
התריע בפנינו שמשהו בחיינו או בסביבתנו אינו תקין | מניע וממריץ אותנו לתקן את המצב |
האלטרנטיבה הראויה להתפרצות בכעס היא במקום זאת לנקוט בפעולה מכוונת כדי לפתור את המצב שיצר את הכעס מלכתחילה. איך צריך לעשות את זה?
מתיו 18:15 יתר על כן אם אחיך חוטא נגדך, לך ותגיד לו את אשמתו בינך לבדו. אם הוא שומע אותך, הרווחת את אחיך.
- עלינו להתעמת עם האדם שפגע בנו ולנסות לפתור את הבעיה.
אפסיים 4:26 'כעס ואל תחטא': אל תתן לשמש לרדת על חמתך.
- עלינו ללכת לאותו אדם מיד: אל תאפשר לכעס להתעסק ולהפוך למרירות וטינה.
אפסיים 4: 15a אבל, מדבר אמת באהבה ...
- עלינו להיות גלויים בהצהרה כיצד מעשיו של אותו אדם פגעו או פגעו בנו; אך עלינו לעשות זאת רק בכבוד ובאהבה.
השאלה שיזם את כעסנו תיפתר אינה תמיד תלויה בנו. שאר האנשים המעורבים צריכים להיות מוכנים לעבוד במציאת פיתרון. אז, מה קורה אם הם פשוט לא ישתפו פעולה?
אפסיים 4:32 ויהיו חביבים זה לזה, רגישים, סולחים זה לזה, כמו שאלוהים במשיח סלח לכם.
אנחנו סולחים. זו השורה התחתונה. לא משנה מה, אנחנו סולחים. אחרת, אנו בעצמנו מוחזקים בשעבוד לזעם שלנו.
מה הפירוש לסלוח למישהו שפגע או פגע בנו?
סליחה פירושה שאני כבר לא אוחז בעבירה של אדם כלפיהם. אני ממש מבטל את החוב המוסרי שהם חייבים לי בגלל התנהגותם הפוגענית. פירוש הדבר שלעולם לא אנסה להוציא מהם תגמול כלשהו, בין אם במילה, במעשה או ביחס, על מה שעשו לי.
לסלוח למישהו זה לא אומר שאני מתרץ או ממזער את העבירה שלהם. למעשה, אני יכול לסלוח למישהו רק כשאני מאמין שהעבירה שלו אמיתית; אחרת, אין מה לסלוח. כמו כן, זה לא אומר שאני שוכח מה הם עשו. אם בייביסיטר מתעלל בילד שלי, אני חייב לסלוח להם. אבל זה לא אומר שלא אדווח עליהם במשטרה, או שאאפשר להם אי פעם להתקרב לילדי שוב.
סליחה היא החלטה, לא תחושה. אם אתה חייב לי כסף ואני מבטל את חובך, לא משנה מה אני מרגיש כלפיך; אתה כבר לא חייב לי כלום. סליחה מתרחשת כשאני מתחייב בפני אלוהים כבר לא להחזיק עבירה של אדם כלפיהם. זה לא אומר שכל הרגשות השליליים כלפי העבריין מיד נעלמים! אבל כאשר רגשות אלה מתעוררים, אני פשוט מאשר מחדש את סליחתי בפני האדון. בסופו של דבר, הרגשות שלי יתעדכו את העובדה שבלבי סלחתי לאותו אדם.
למקרא יש הרבה מה לומר על כעס, ורק גירדנו את פני תורתו. אך רק על ידי הפעלת חמשת העקרונות הללו כאשר אנו מוצאים את עצמנו כועסים, אנו יכולים להפוך את כעסנו מהתחייבות לנכס.