השמות הטובים ביותר לילדים

קוֹמָה:

תאריך לידה:

חמישה צעדים מקראיים לשליטה בכעס

זה קרה לכולנו. מישהו פגע בנו עמוקות, פצע, נעלב או תסכל אותנו, ואנחנו כועסים מאוד מאוד על זה.

הכעס הזה מכניס אותנו לאחיזתו, ולא מרפה. נראה שזה משתלט על מוחנו, ואנחנו פשוט לא יכולים להפסיק לחשוב על זה. זה כאילו שאנחנו נושאים משקל של 100 קילו שקשור לגב, ואנחנו לא יכולים להיפטר ממנו.

מָקוֹר

אחת התורות הנפוצות ביותר בתנ'ך, הבולטת גם בברית הישנה וגם בברית החדשה, היא שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך ולשאת את משקל הכעס הזה בחיינו.

תהילים 37: 8 (NKJV) חדל מהכעס ונטוש את הזעם; אל תדאגי - זה רק גורם נזק.

אם היה לנו משקל פיזי של 100 קילו על הגב, בסופו של דבר זה היה מתיש את גופנו ומשפיע לרעה על בריאותנו. באותו אופן, אומר המקרא, אם נמשיך לשאת את משקל הכעס הזה, זה בסופו של דבר יפגע בנו רוחנית ורגשית.

מי שנפגע הכי הרבה מכעסי הוא ... אני!

פעמים רבות האדם שפגע בי כל כך, או עצבן אותי, או תסכל אותי עד אין קץ, אפילו לא מודע לכעס שאני חווה כלפיהם - או שלא אכפת להם. כך או כך, הכעס שלי לא פוגע בהם. אבל מה שהיא עושה זה לגרור אותי רגשית. זה הורס שֶׁלִי שלום וגניבה שֶׁלִי שמחה ... ולעתים קרובות זה מעכב את התפילות שלי. וזה, אומר המקרא, טיפשי!

קהלת 7: 9 (NKJV) אל תמהר ברוחך לכעוס, כי כעס מונח בחיק הטיפשים.

על כולנו להתמודד עם הנושא הזה בשלב כלשהו בחיינו: כיצד אוכל להשתחרר מאחיזת הכעס כשמישהו פגע בי או תסכל אותי עמוקות?

להלן חמישה צעדים שהתורה אומרת שנוכל לנקוט בכדי לעזור לנו להשתלט על כעסנו.

1. הכירו בכעסכם

היה לי פעם חבר שהיה אומר, כשהיא הייתה ממש כועסת, 'אני לא כועסת, אני פשוט מאוכזבת.' היה ברור לכל הסובבים שהיא רותחת בפנים. אבל היא הרגישה שהיא לא יכולה להודות שהיא כועסת כי היא נוצרייה, ונוצרים לא כועסים, נכון? כן הם כן!

אפסיים 4:26 'כעס ואל תחטא': אל תתן לשמש לרדת על חמתך.

התנ'ך מדויק מאוד על העובדה שנכעס לעיתים בחיינו. וכעס בלתי נמנע הוא לא בהכרח חטא. למעשה, כאשר מטפלים בצדק, זה יכול להיות כלי לגיטימי ונתון לאלוהים שמגשים מטרה מוגדרת - להניע אותנו לפעולה לתיקון המצב שגרם לכעס שלנו מלכתחילה.

לכן, זה לא בסדר לכעוס. אך היכן שאנו משתבשים זה כאשר אנו מאפשרים לכעס שלנו לשלוט בנו במקום שנשלוט בו. והצעד הראשון להשתלט על הכעס שלנו הוא פשוט להכיר בכך שאנחנו באמת כועסים.

כנראה הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות עם הכעס שלנו זה לטאטא אותו מתחת לשטיח ולהעמיד פנים שהוא לא שם.

מָקוֹר

כשאנחנו מנסים להסתיר את הכעס שלנו, ומסרבים להכיר בזעם שמתבשל בפנים, בסופו של דבר הוא יורד מתחת לאדמה ברגשות שלנו, והופך למרירות וטינה כלפי האדם שאנחנו כועסים עליו.

שמעתי עדויות רבות של אנשים שסבלו ממחלה כלשהי בגופם, ולא משנה כמה הם התפללו והתפללו עליהם, נראה ששום דבר לא עזר. אך כאשר סוף סוף אלוהים הצליח לעבור אליהם ולהראות להם שהבעיה האמיתית היא המרירות והטינה שלהם כלפי מישהו שפגע בהם, סוף סוף הקלו על התסמינים הפיזיים שלהם.

לכן, הצעד הראשון להתגברות על הכוח ההרסני של כעס בלתי מרוסן בחיינו הוא להכיר בכך שהוא אמיתי ויש להתמודד איתו.

2. הגדירו את רצונכם לסלוח

בסופו של דבר, יש רק דרך אחת לברוח מאחיזת המוות של הכעס כשנפגענו עמוק, נעלבנו או מתוסכלים. במוקדם או במאוחר, עלינו לסלוח לאדם שלדעתנו אשם.

קולוסיאנים 3:13 נושאים זה עם זה, ומחילה זה לזה, אם למישהו יש תלונה נגד אחר; כמו שמשיח סלח לך, כך אתה גם חייב לעשות.

סְלִיחָה

המפתח ליכולת לסלוח הוא ההבנה שסליחה איננה עניין של הרגשתנו כלפי האדם, אלא של מחויבות ללב שלא להחזיק עוד את עבירתם כלפיהם. למעשה, אנו מקבלים את ההחלטה לשחרר אותם מהחוב המוסרי שהם חייבים לנו בגלל כל מה שעשו לנו. וההחלטה הזו לא תלויה איך שאנחנו מרגישים כלפי אותו אדם. זו התחייבות של הרצון.

הנה דוגמה. כשאני התחתנתי עם אשתי, הכומר שניהל את הטקס לא שאל אותי פעם אחת איך אני מרגיש להתחתן איתה. אבל הוא בהחלט שאל אם אני מוכן להתחייב אליה 'כל עוד שניכם תחיו'. ברגע שכלתי ואני אישרנו את ההתחייבות הזו, הכומר הכריז עלינו כבעל ואישה. היסוד של יחסי הנישואין שלנו לא היה איך שהרגשנו במקרה או מאז, אלא המחויבות שכל אחד מהם התחייבנו על ידי מעשה ברצוננו זה לזה ואלוהים.

באותו אופן, כשאני מקבל את החלטת הלב לסלוח, וקובע את רצוני לא להחזיק עוד את מה שמישהו עשה נגדם נגדם, אלוהים רושם את סליחתי בגן עדן. וזה לא משנה מה אני מרגיש עם זה.

3. התפלל את תפילת הסליחה

ברגע שנקבל את ההחלטה לסלוח, עלינו לנקוט פעולה בכדי לממש את ההתחייבות הזו. אולי הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא מילולית על סליחתנו לאדון.

מעשי השליחים 7: 59-60 והם סקלו את סטיבן כשקרא לאלוהים ואמר: 'אדון ישוע, קבל את רוחי.' 60 ואז כרע ברך וקרא בקול רם: אלוהים, אל תטיל עליהם את החטא הזה. וכאשר אמר זאת, הוא נרדם.

מָקוֹר

כאשר אנו מכריזים בפני אלוהים על החלטתנו לסלוח לאדם שפגע בנו, אנו מכירים בכך שהוא מחויב לראשונה אליו. במונחים תנ'כיים, אנו מכוננים ברית סליחה עם אלוהים, בידיעה שהצהרתו היא שברגע שכבר נכנסת ברית כזו, היא לא ניתנת להפרה (גל'ת ג, טו).

מאותה נקודה, סליחתנו של העבריין היא מציאות רוחנית. לא משנה איך אנו עלולים לחוש כלפי אותו אדם בכל זמן מסוים, העובדה שסלחנו לו או לה פירושה שנתייחס אליו כאל נסלח.

האם אתה בדרך כלל מטפל בכעס שלך בדרך אלוהית?

כן - הכעס שלי רק לעתים רחוקות יוצא משליטה
לא - הכעס שלי לעתים קרובות עולה על גדותיו, ואני יודע שאני זקוק לעזרה בשליטה עליו
לא - אני כועס כמו כל אחד אחר, אבל זה פשוט טבעי

4. בקש מאלוהים שיעזור לך להתמודד עם הרגשות הכועסים שלך

באופן מציאותי, לעתים קרובות לוקח זמן להרגיש באמת סליחה, במיוחד כאשר הפצע שסבלתי הוא עמוק. אבל אלוהים הוא אדיב. מה שאני ומאמינים רבים אחרים גילינו הוא שכשאנחנו מתחייבים ללב לסלוח, אלוהים יכול להביא את הרגשות שלנו בקנה אחד עם המציאות של אותה סליחה.

משלי 16:32 מי שאיטי לכעוס טוב יותר מהאדיר, ושולט ברוחו ממי שלוקח עיר.

כמובן, אני לגמרי לא מסוגל לשלוט בעצמי ברוחי, ולעולם לא אצליח בלי עזרת האל. אבל כשאני לוקח את סערת רגשותיי לאלוהים בתפילה, הוא מבטיח להחליף את המהומה בשלווה שלו:

הפיליפינים 4: 6-7 אל תדאג לשום דבר, אך בכל דבר על ידי תפילה ותחנונים, בהודיה, תן בקשותיך להתפרסם לאלוהים; 7 ושלום אלוהים העולה על כל הבנה ישמור על לבכם ומוחכם באמצעות ישוע ישוע.

יהיו מקרים שרק המחשבה על הפרט שפגע בי מחזירה את כל רגשות הכעס והמרירות לכאורה במלוא עוצמתם. אבל בכל פעם שזה קורה, אני מחזיר את הרגשות האלה לאדון ומבקש ממנו להחליף אותם בשלום האל.

5. מסרבים להמשיך לחשוב על העבירה

אם אתה משהו כמוני, כשמישהו פגע או פגע בך באופן עמוק ולא הוגן, המוח שלך חוזר שוב ושוב לעבירה זו. אתה חושב על מה שהם עשו, וכמה לא נכון היה להם לעשות את זה. אולי אתה אפילו מפנטז שהם מקבלים את המדבריות הצודקות שלהם בשביל להעז להתייחס אליך ככה. ובכל פעם שאתה חושב על זה, הטינה שלך כלפי אותו אדם גוברת.

מָקוֹר

פעמים רבות אנשים שמוצאים את מחשבותיהם מתרוצצות ללא הרף באותה חריץ זועם חשים שאין דבר שהם יכולים לעשות בכדי לעצור זאת. אחרי הכל, הם חושבים, אתה לא יכול למנוע ממחשבות כאלה לפלוש למוחך. אבל זה לא נכון! המקרא אומר שאנחנו יכולים לעשות בדיוק את זה.

2 קורינתים 10: 5 הטלת ויכוחים וכל דבר עליון המעלה את עצמם כנגד ידיעת האל, ומביא כל מחשבה לשבי לציות המשיח

'להביא כל מחשבה לשבי לציות המשיח.' זה מה שאלוהים קורא לנו לעשות כאשר נראה שמחשבותינו אינן בשליטה.

אבל איך? ניסיון פשוט לא לחשוב על משהו הוא קרב מאבד. הנה תשובת אלוהים לשאלה זו:

הפיליפינים 4: 8 לבסוף, אחים, כל הדברים הנכונים, כל הדברים הנאצלים, כל הדברים הצודקים, כל הדברים הטהורים, כל הדברים היפים, כל הדברים שהם בעלי דיווח טוב, אם יש סגולה כלשהי ואם יש משהו ראוי להערכה-מדיטציה את הדברים האלה.

כשהייתי ילד בבית הספר של יום ראשון למדתי שיר שאמר,

ספרו את הברכות שלכם, ציינו אותן אחת אחת
ספרו את ברכותיכם, ראו מה אלוהים עשה!

יש הרבה חוכמה בשיר הקטן הזה. אנחנו לא יכולים פשוט להפסיק לחשוב מה נעשה לנו. הטבע מתעב ואקום. אבל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לדחוף את המחשבות השליליות על ידי שפיכת מחשבות שמחות על מה שאלוהים עשה עבורנו. הנה למה אני מתכוון:

אל תחשוב על בננות!

מה בראש שלך כרגע? כנראה דימוי של בננה צהובה ויפה. וככל שתגיד לעצמך יותר להפסיק לחשוב על בננות, כך התדמית הזו תשכב במוחך.

האם עברת פעם תאונת דרכים? אני זוכר היטב את התחושה חסרת האונים שהייתה לי כשעצרתי באור אדום וראיתי במראה האחורית שלי שהמשאית שעולה מאחורי לעולם לא תוכל לעצור בזמן. וכן, אותו נהג שיכור חרש ממש בחלק האחורי של המכונית שלי.

על מה אתה חושב עכשיו? כנראה לא בננות! רק אם ניסית בכוונה להחזיק את התמונה ברגע שהסבתי את תשומת ליבך לתאונות דרכים.

אז הנה הסוד לשליטה על מחשבותיכם. בכל פעם שאתה מגלה שמוחך החליק לאותו סיבוב ישן של כעס ומרירות, הפנה בכוונה את מחשבותיך לכמה מהברכות הרבות שהביא אל חייך. יתכן שתצטרך לכתוב רשימה כדי שיהיה לך שימושי. והשתמש בכתובים. התנ'ך עצמו מספק חומר גלם רב לספירת ברכותיך!

קולוסיות 1: 12-14 מודה לאב שהכשיר אותנו להיות חלקים בירושת הקדושים באור. 13 הוא הציל אותנו מכוח החושך והעביר אותנו לממלכת בן אהבתו, 14 בהם יש לנו גאולה דרך דמו, סליחת חטאים.