דייטים בשנות ה-50 וה-60 שלך: הכרויות מקוונות, ציפיות ועוד

שיין הוא מתבונן בחיים ובמערכות יחסים, ומסקרן את האופן שבו אנו מתייחסים בשנות ה-50 וה-60 לחיינו.

אף אחד אף פעם לא חושב שבשלב הזה בחיים שבמצב המשפחתי שלו ייקרא 'רווק'. בין אם זה בגלל בגידה, היסחפות, מוות, בעיות נפשיות, חוסר התאמה או אי-מציאת ה'אחד', החיים קורים, והנה אנחנו... עם עוד חוכמה מכל ימי ההולדת. אז מה עכשיו?

מה להלן הוא פשוט כמה תצפיות אישיות על היכרויות בשנות ה-50 וה-60 שלך מהמסע שלי.

• הציפיות המוטעות והלא מציאותיות שלנו
• אוואטר מקוון משלנו
• הכללים השתנו
• לכולם יש מטען מהמסע
• דברים מסתבכים באמת, ממש מהר
• הילדים הבוגרים שלנו
• מציאות החיים
• מה הכרויות באינטרנט עושה לנפשנו
• מחשבות אחרונות

הציפיות המוטעות והלא מציאותיות שלנו

מכל סיבה שהיא, למצוא את עצמך רווק בשנות ה-50 וה-60 שלך ואז פתאום עם הסיכוי להיפגש שוב יכול לעורר אינספור רגשות ושאלות. בימים אלה, אדם בשנות ה-50 וה-60 לחייו נותר רק עם האפשרויות הנואשות של להיתקל בעגלה של מישהו במכולת, להכיר חבר משפחה בארוחת ערב, או אפילו להצטרף ל'קבוצת רווקים' בכנסייה שלך. או בית כנסת לפגוש רווקים אחרים.

שכן בזמנים מודרניים אלה, אפילו עם קבוצת גיל זו, יש לנו היכרויות מקוונות בכמה טעמים (Match, Bumble, eHarmony, OKCupid וכו'). למרות שאנו עשויים להיות חדשים ב'סצנת ההיכרויות' לאחר שנים רבות, בשלב זה של המסע, אנו יודעים היטב את סוג האדם שאנו רוצים ומה לא נסבול יותר.

אבל זה המקום שבו אנו יכולים להטעות בקלות ולפתח ציפיות שאינן מציאותיות. אתרי הכרויות מקוונים נותנים לנו את הרושם שאנחנו מקבלים 'קנבס ריק' שעליו לצייר את האדם שמעולם לא חווינו אבל תמיד רצינו, האדם שמגיע לנו עכשיו אחרי כל הכאב, כאב הלב, ההתעללות והשטויות שסבלנו איתו לאורך כל השנים. בתרגיל הפרופיל הזה (עם מספיק זמן וצבע), הפיתוי הוא לצייר את ה'אחד' המושלם עבורנו. אבל לאחר בדיקה מדוקדקת יותר של מה שציירנו, מתברר שזה מישהו שאלוהים עדיין לא ברא.

לא עובר זמן רב עד שהאגודל שלך מתחיל להתכווץ מהחלקה שמאלה מאות פעמים כשאתה מפשפש בתמונות ופרופילים של 'אווטאר מקוון' של אחרים. . . ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לחפש, אוחזים בתקווה שהאדם 'שלנו' נמצא במרחק של 'סוויפ'.

אוואטר מקוון משלנו

ממקומות אחרים של מדיה חברתית (פייסבוק, אינסטגרם וכו'), כולנו מכירים את הרעיון של יצירת 'אווטאר מקוון' משלנו. זאת באמצעות שימוש בתמונות שנבחרו בקפידה, לרוב עם פילטרים המציגים אותנו במיטב האור ולרוב צעירים בשנים. ואז, במילים, אנו מקרינים אחד שאפילו בשנות ה-50 וה-60 לחייהם הוא מהנה, אדיב, מלא חיים, מטייל היטב, קורא היטב, אוהב ילדים, אוהב כלבים, פשוט כיף להיות בסביבה. .. והרשימה עוד ועוד.

החיסרון הגדול ביותר עם האווטרים המקוונים שאנו יוצרים הוא שבסופו של דבר נצטרך להופיע על בשרנו במלוא הדרו (או היעדרה). זה מדבר רבות על כל התהליך הזה, כאשר ככל הנראה המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לקבל כשפוגשים מישהו באופן אישי ומבלים יחד היא, 'אתם נראים בדיוק כמו התמונות שלכם!'

זהו פיתוי טבעי להציג את עצמנו כמשהו שאינו משתלב במציאות חיי היומיום שלנו. כזה הוא אופיו של האווטאר המקוון. לפרסם תמונות של עצמנו במקומות אקזוטיים, לעשות דברים פרועים ומהנים (גם בגילנו) נותן את הרושם שאנחנו 'מלאים חיים' ופשוט 'מסיבה שמחכה לקרות'.

הדוגמה האישית שלי

דיברתי עם מישהי שהציגה ושיתפה שהיא רוצה שותף לטיול כדי לראות את שתי היבשות הנותרות וקומץ מדינות שהיא עדיין לא חוותה ולחקור. עם זאת, בתקשורת נוספת, המציאות היומיומית שלה הייתה שהיא עברה לעיר בה היא גרה כדי לעזור לטפל בנכדיה שלא היה להם אב בחייהם, חוזה השכירות שלה הסתיים, והיא עדיין לא מצאה עבודה.

זה משותף רק כדי להמחיש שהמציאות של הקיום האנושי היומיומי שלנו עשויה שלא להשתלב עם מה שאנחנו מציגים באוואטר המקוון שלנו, או למה שאנחנו קוראים על מישהו אחר. והניווט בכל זה יכול להיות מדרון חלקלק שבו הציפיות שלנו צריכות להיות מוערכות באופן שגרתי ולכוונן לאור המציאות.

לכולם יש מטען מהמסע

על פי מחקר אחד של מבוגרים המשתמשים בדייטים מקוונים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם, המציאות היא שכ-15% הם 'אלמנים', 5% 'מעולם לא התחתנו', וקרוב ל-80% 'גרושים'.

לא משנה באיזו קטגוריה אתה מוצא את עצמך בשלב זה של החיים, כולנו צברנו מטען יחסי ממציאות מסע החיים. לכולנו יש את המטען שלנו. בין אם זה אובדן בן זוג, שנים של התעללות מילולית ופסיכולוגית, חוסר אינטימיות, עשרות שנים של היסחפות, אף פעם לא הרגשה שאתה מספיק, או כל טעם של כאב, כולנו מפתחים דרכי התמודדות והתייחסות שהופכות למטען. לשאת ויכולה להפוך לעדשות שדרכן אנו מתייחסים בתהליך ההיכרויות. ראיית כל תהליך ההיכרויות כשני אנשים שבורים ומזוודות פשוט צועדים יחד, להכיר ולהיות מוכרים, יכולה להביא בהירות, קלות והנאה כשאתם הולכים יחד.

דברים מסתבכים באמת, ממש מהר

אלא אם לשני הצדדים 'אין ילדים' או 'מעולם לא היו נשואים', (יותר מנדיר בשנות ה-50 וה-60 לחיינו), המציאות היא שככל שאתה הולך בהמשך הדרך היחסית, 'הדברים יכולים להסתבך מאוד, ממש מהר. '

אחת הסיבות היא שלשניכם יש שנים של חיים וחוויות ומערכות יחסים שלא רק עיצבו אתכם, אלא שברוב המקרים הם עדיין חלק חיוני מחייכם (למשל, ילדים ונכדים). ככל שתלך יותר בנתיב ההתייחסותי, כך ישותפו יותר אנשים/מערכות יחסים/חוויות של חייך.

עם השיתוף וההיכרות של בני משפחה וחברים מגיעה רמה חדשה של ציפיות וסיבוך ששכבו רדומים כשרק 'יצאתם' וזה היה רק ​​'שניכם'. אבל עכשיו ישנה ההנחה המובנת שתאהב אותם והם יאהבו אותך... או לפחות שתעשה כל מה שצריך כדי לזכות באישורם ובטובתם. אם חשבתם שהמפגש עם ההורים והמשפחות שלהם לפני עשרות שנים היה לחץ ודברים מסובכים, רק חכו!

הילדים הבוגרים שלנו

ברוב הפעמים, הילדים הבוגרים שלנו באמת רוצים את הטוב ביותר עבורנו. זה לא יוצא דופן כשאתה יוצא לעולם ההיכרויות לשמוע משהו כמו, 'אמא/אבא, אנחנו רק רוצים שתהיה מאושר!' והם עושים... עד שהם לא!

אם תתחיל ללכת עם מישהו רחוק מאוד בנתיב ההתייחסותי, אולי פשוט תשמע משהו בסגנון, 'אנחנו רוצים שתהיה מאושר, אבל פשוט לא איתם.' זה לא באמת משנה בני כמה הילדים הבוגרים שלנו או הסיבה ל'רווקות' שלנו, הרעיון של 'אמא/אבא לצאת עם חבר/חברה' הופך לעתים קרובות ליותר מדי. במובנים מסוימים, זה יכול להיות אפילו יותר קשה עבור הילדים הבוגרים שלנו לקבל ולאשר את מה שמתרחש לפניהם מאשר לילדים צעירים. וכפי שצוין קודם לכן, ככל שאתה ממשיך בנתיב ההתייחסותי, הדברים יכולים להיות מסובכים יותר.

מציאות החיים

בתור כומר בהוספיס במשך כמה שנים, ראיתי ממקור ראשון איך כל זה מסתיים. אני כמעט על בסיס יומיומי עם זוגות/משפחות שמצאו אחד את השני בהמשך החיים. כל זה דבר נפלא, מכיוון שלעתים קרובות זו הפעם הראשונה שהם חווים אהבה.

הכל בסדר, אבל אז אחד מהם נהיה חולה, ואז, הילדים הבוגרים של בן הזוג החולה נכנסים לטפל בהורה 'שלהם', וזה יכול להסתבך במהירות ומבולגן ללא מילים. התרחיש העצוב הזה מסתיים לעתים קרובות בפרידה של שתי המשפחות המעורבות, כאילו מערכת היחסים שחלקו הוריהם מעולם לא התרחשה. ראיתי משפחות שרוצות למחוק את הזיכרון של כל זה עד כדי אי כיבוד רצונו של הוריהן שנפטר. במקום להיות מובאים למנוחות ליד מי שהפך ל'אהבת חייהם', הם קברו אותם בבית קברות אחר.

מה הכרויות באינטרנט עושה לנפשנו

כל התהליך של היכרויות באינטרנט והתעדכנות בכל זה מתיש, ולעתים קרובות אין מה להראות בסופו של יום על כל העבודה שהשקעת.

ואז, שחקו את המשחק מספיק זמן, וכל החיפושים, ההחלקות, הברכות הראשוניות, החיבור המתמיד עם הודעות טקסט מתמשכות, ראיונות בשיחות טלפון והמפגשים הראשונים גובים מחיר בנפשנו. ישנה בליעה של הנשמה שיכולה להתחיל להופיע ואף יכולה להפוך לעדשות שדרכן אנו רואים ומתייחסים לכל מי שסביבנו. עצם התחושה שלנו להיות אנושיים עלולה להתעייף כאשר אנו זורקים אנשים בקלות כה רבה בתנועה הפשוטה של ​​'החלקה שמאלה'.

ניווט באפליקציות היכרויות והשקעת כל העבודה שהם דורשים יכולים להיות מכריעים ולסחוט אותך רגשית, כמו גם לגבות מחיר מהנשמה שלך. כשאתה חש ברגשות כאלה, התרחק. קח הפסקה מהכל וחי את החיים בהווה, הכל יחכה לך כשתחזור.

מחשבות אחרונות

התצפיות לעיל הן בדיוק זה, תצפיות. כל החוויה הקשה של היכרויות בשנות ה-50 וה-60 שלנו היא שילוב של טוב ולא כל כך טוב. כל אחד מאיתנו צריך לנווט במדרון החלקלק הזה בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים, לאור המציאות, הזמינות והמשאבים שלנו בחיי היומיום. יתפרסם עוד על הרעיון למצוא את אנאם קארה בעיצומו של החיפוש הזה. אבל עד אז, תהנו מהמסע ומאלה שאתם פוגשים בדרך.

תוכן זה מדויק ונכון למיטב ידיעתו של המחבר ואינו נועד להחליף ייעוץ פורמלי ואינדיבידואלי מאיש מקצוע מוסמך.