הסכנות שבהומוסקסואליות מודחקת

תמיד ידעתי שיש משהו ייחודי בידידות שיש לי עם החבר הכי טוב שלי ניק. אפילו בימינו הצעירים נראה היה שאנו בולטים מחברינו לכיתה. האופי הלא שגרתי שלנו לא נבע מרומן של לבוש, אלא מתכונה נדירה שרוב חברינו לכיתה כבר נראו שמחים לב. באותה תקופה הסוד שלנו לא היה ידוע, אפילו לא לעצמנו, ובכל זאת הקנטות בילדות החלה כאילו התווית שלנו נכתבה בבירור 'Queer'. חברינו לכיתה הצביעו על התכונות בתוכנו שהכחישנו באופן פנימי, אך הוצגו באופן חיצוני בגינונים הטבעיים שלנו. לא משנה כמה השתדלנו למסור את הפרסונה ההטרוסקסואלית, נראה שאנחנו רק יכולים להפריש את ההומוסקסואלים הפנימיים שלנו. התבגרות בדרום עלולה להיות מענה עבור הומו מתחיל. אנו נאלצים להסתיר את זהותנו האמיתית, אנו נכפים לסגנון חיים מסוכן ומלא תיעוב עצמי. אנו נופלים לייצור פס ייצור של מכונות להכנת תינוקות הטרוסקסואליות, ללא אפשרות להתנגד לפורמט המקדים.

כשניק ואני גדלנו למסגרות שלנו, התחלנו להשתלט על תחפושת הטרוסקסואלית. לבשתי צורה של פאנק רוק, למרות שהתחלתי להכניס איפור ולבוש ילדותי בארון הבגדים שלי. כשעליתי לתפקידי המשוער של גברת, הבחורים הבחינו במנהגי הנערים הקודמים שלי, כאשר קיבלתי מראה נשי יותר. ניק גם לקח על עצמו את תפקידו המיועד, בניסיון לצאת עם בנות, וכמו כל ילד בגילו, ניסה לקיים איתם יחסי מין. למרות שזה נראה מביך לשנינו, התחזנו להיות בני נוער רגילים והטרוסקסואליים. אפילו יצאנו אחד עם השני במשך שבוע אחד, אבל אולי זה היה ניסיון של שנינו לחשוף אחד את השני את הדמיון הבלתי נאמר שלנו. אפילו עם התחפושות שלנו, עדיין היינו נתונים לבדיחות הומו. הבדיחות האלה מעולם לא נאמרו לנו באופן ישיר, אך חברינו נשאלו בכמה הזדמנויות אם הם יודעים אם אנחנו הומואים או לא. הם הגנו באצילות על כבודנו למרות שידעו שההאשמות נכונות וששנינו לא השלמנו עם זה. בסוף הקריירה בתיכון, ניק ואני התחלנו בדרכים שונות. הוא עזב את בית הספר בעקבות גירושי הוריו והפך למתבודד. לעומת זאת, ניסיתי להתיישב עם החבר הנוכחי שלי, למרות שידעתי שכל מערכת היחסים שלי איתו היא שקר. ניק קינא וכעס עלי כי כל הזמן שאני מבלה איתו בילה עכשיו עם החבר שלי. התרחקנו בשנים הקרובות, אם כי ככל שהזמן יגלה בקרוב, אלה היו השנים ששנינו היינו מרוויחים יותר מכל שיהיו זה בזה.

ניק ברח מהטעויות והדיכאון שלו לפלורידה והתחתן עם בחורה שאיתה נפל אהבה לסמים, בזמן שנכנסתי בעצמי לעולם של סמים. הומוסקסואליות מודחקת אילצה אותנו לאורח חיים הרסני והתחלנו לטעות שיטפלו בנו למשך שארית חיינו. כשגדלנו למבוגרים הבנו את הכחשתנו את זהותנו האמיתית לכל החיים, ובפחד לחשוף את עצמנו, חיפשנו דיכוי נוסף בצורה של שימוש בסמים. התחלתי עוד ניסיון להתיישבות, רק שהפעם גיליתי שאני גם ניסיון להסדר עבור הומוסקסואל אחר בארון. נראה היה שהניסיון הנוכחי שלי מחשיב אותי כהזדמנות האחרונה שלו להטרוסקסואליות, וכפי שהוא ציין כמה חודשים ברומן שלנו, זה גם היה שלי. מערכת היחסים בינינו הייתה פוגענית פיזית ונפשית בשני החלקים שלנו, ואני מאמין שרוב הכעס הזה נבע מהדיכוי ההדדי שלנו כאשר התפרצנו זה לזה באופן לא מודע על כך שהפריעו זה לזה ממה שידענו שאנחנו. מעגל הסמים וההתעללות שלנו מדגים מגמה שכיחה בקרב הומוסקסואלים. עדיין לא הייתי מודע לחלוטין למה שכתבתי בין שורות היומן שלי, אבל אהובתי כן. אפילו החברים ההומואים שלנו החלו במאמץ להצביע על נטיותי ההומואים בעליל רק על ידי הצגת בידור גיי בביתם. זה קצת מבחיל לשמוע את המאהב שלך שואל אותך ברגע אינטימי, אם אתה נמשך למישהו מאותו מין. לשמוע את המילים בקול רם מאמת כל ספק בחזית ההטרוסקסואלית שלך. לא יכולתי לזייף את זה יותר, אז עניתי בחיוב לשאלתו הזהירה. באותה נקודה החומות סביב ההומוסקסואלי הפנימי שלי התחילו להתפורר, ובהמולה בלתי צפויה גיננתי את המסווה ההטרוסקסואלי שלי לשעבר. יצאתי למסע שידעתי שכבר מזמן איחרתי, אפילו בגיל הבוגר של 18. התחלתי להתמודד עם האדם שכל-כך מזמן חנקתי, כדי שאוכל להשתלב בקאסט שגדלתי להאמין שהוסמכתי למלא. חיבקתי את הטבע הנערי שלי שוב, קיצצתי את השיער וזרקתי את האיפור. עם זאת, איבה מתעוררת על פני בן זוגי המדוכא. החלטנו להוריד זה את זה לשותפים לחדר כשיצאתי מעולם ההיכרויות ההטרוסקסואלי, לתחום השחרור ההומוסקסואלי. הוא הודה בי ברצונותיו לחיים אחרים, אך לא יכול היה לחפש את תשוקתו בגלל הסיכונים שמשפחתו תתנער ממנו. הבנתי את המאבק הזה בגלל השלכתו האחרונה של אבי ממני כבתו, אך למרות הבנה זו הוא המשיך בביטולו, ונתן לפחדיו לחשוף את עצמיותו האמיתית לצרוך אותו. הוא ניסה להישאר תומך כשעזבתי את עולם הדייטים, ובכל זאת נראה לי שהשארתי אחרי אדם שהתחיל קצת לפני בדרך לגילוי עצמי, אדם שנותר עכשיו עם תחושת חרטה על פעולתו הפנימית שהחברה הטמיעה במוחו כשגויה, או לא טהורה. המודעות שלו לתפישות אלה מועברת עם מימושיו של ניק בעיצומו של יום אחד להתעורר לחיים שונים לגמרי מכמיהותיו שהוא נעלם.

המעבר הדרסטי של ניק מחוץ לעיר הביא אותו להתחתן עם בחורה שהוא חשב שתמיד יכול לגרום לעצמו לאהוב, גם כשהגרד למגע של זכר נכנס לו במוח בשקיקה. הוא יצר איתה ילד כדי לאטום מחשבות שניות על הומוסקסואליות שלו. הוא התרחק מהמוזיקה האהובה שלו, ואיבד את התשוקה היחידה שלו בחיים כדי למלא את תפקידו החדש כאבא ובעל. אחרי כמה שנים בעיירה שקשה היה להשיג חברים, ניק החליט להחזיר את משפחתו לביתו. ניק ואני חידשנו במהירות את ידידותנו האבודה, אבל יכולתי לדעת שהרבה השתנה אצל ידידי. נראה שהוא נושא את כובד חרטותיו וטעויותיו על גבו. עיניו איבדו את החיים שהיו להם פעם ופניו שקעו עם שנה של הקרבה מדברים שהוא נהנה בעבר לדברים שמשפחתו הייתה זקוקה להם. ידעתי שניק לא היה מרוצה משיחות ספוראדיות שקיימנו במהלך השנים, אבל כשראיתי את זה באופן אישי תיאר סיפור אחר. זמן רב ויתרתי על האמונה שניק מנע באופן פנימי את אותם סודות שהיו לי, אך מכיוון שציינתי נפשית נושאים שחוזרים על עצמם בשיחותינו האחרונות, התפיסות הללו החלו לצוץ מחדש בראשי. הוא הפיל נואשות רמיזות פה ושם למשמעויות הנסתרות שלו מאחורי השיחות שלנו, ואני המשכתי להתנהג מבודד מול ההקדמה, ורציתי שהוא פשוט ייצא עם זה כבר. למרות הנוחות שניתנה מצד החבר הכי טוב שלך גם להיות הומו, זו עדיין הייתה משימה קשה עבור ניק להשלים עם זהותו המינית ולהודות בכך לאור חייו הכבולים כאבא ובעל. כמוני, ניק התחשב ברגשות של כולם לפני שהוא פעל לפי דבר, וכפי שהוא התחשב ברגשות משפחתו, הוא לא יכול היה שלא להחזיק כסף מהחשש לפגוע באשתו, אישה שהוא אוהב, אך לא היה מאוהב בה. יכולתי לחוש את המאבק שלו, לא רק בגלל הידידות הארוגה שלנו, אלא גם בזיכרונותיהם של שני הבחורים האחרונים שלא הצלחתי להתיישב איתם, בגלל הסוד האפל העמוק שלי. אהבתי אותם באותה צורה, וגם פגעתי בהם בדרכים שמעולם לא התכוונתי אליהם. חיי כפיה של מה שהחברה מקרינה כרגיל משפיעה על כל האנשים בחייו של הומוסקסואל מודחק. משקל רגשי זה יכול לחשוף כבד על חזהם ולקדם את הכחשתם, בניסיון לחסוך מקרוביהם את הצער ממנו הם חוששים שיורגש לצאת. במקום זאת הם מבקבקים את מה שהם באמת; רק מה שמוביל להתקפות התת מודע שלהם על האנשים שמפריעים להם מהכמיהה שלהם. סוף סוף ניק עבר עם צאתו, אם כי הפחדים שלו כמעט קיבלו את המיטב ממנו. הוא אפילו יצא לאנשים במשפחתו שהוא חשב שלעולם לא יוכל להתוודות בפניהם. אשתו אמנם חזרה לפלורידה, ולקחה את בנו קילומטרים משם, אך כעת ניק יכול להפיג אושר אמיתי לבנו, במקום שיום אחד אולי יעשה טינה כלפיו. עכשיו אני יכול לראות את ניק הזקן בחזרה בעיניו ובפניו, גם בימים בהם עבודתו או רק החיים בכלל מפילים אותו.

דיכוי של האני האמיתי יכול להיות דבר מסוכן עבור אדם להתמקח איתו, גם אם הם מדכאים רגשות למען אדם אהוב. ההשפעות הנפשיות יכולות להיות משמעותיות, במיוחד במקרה של הומוסקסואל סגור. אלוהים מעולם לא רצה שילדיו ישנאו את עצמם בגלל דבר שאינו בשליטתם. הומוסקסואליות היא משהו מטבעו שאינו בחירה שאדם יכול לעשות רק בעצמו, למרות מה שהדת מנסה לטעון. אנשי הדת מעולם לא הכירו באמת הומוסקסואל אם הם חשים כך. רוב האנשים יכולים לבחור ילד הומוסקסואלי בגילאים המוקדמים; האם בני דת לא צריכים לשקול זאת לפני שמסמנים אדם ארור? הם לעולם לא יכלו לדעת איך זה להיאבק נגד מה שהחברה אומרת לאדם ומה הם יודעים שהוא בפנים. חוץ מזה, אם הומוסקסואליות הייתה בחירה, האם אתה באמת חושב שהומוסקסואלים היו בוחרים ברצון את הקשיים, הדחייה, האפליה והתיעוב העצמי שבדרך כלל מגיעים עם 'בחירה' באורח חיים כזה? בהשתקפתי על חוויותיי, ידעתי עמוק בפנים שלא אוכל לחיות עם עצמי אם אמשיך בשקר ההטרוסקסואליות. תמיד ידעתי מי אני, אפילו כילד כשלא הבנתי למה אני רוצה לנשק בנות. חברה שלי יכולה לספר לך סיפורים על דחיותיה הגופניות לגברים, כאשר גופה היה פורץ בכוורות בכל פעם שעמד לבחור להוציא אותה. תגובות פיזיות ונפשיות אלו להטרוסקסואליות אינן יכולות להיות בריאות לאיש. תאר לעצמך עולם שהסתובב, שבו ההומוסקסואליות הייתה הדרך הרגילה לנקוט. מה אם הטרוסקסואלים היו נתונים לדחייה בגלל מה שהם חושקים באופן טבעי? האם אתה יכול לדמיין אם נאלץ להיכנס לאורח חיים שלא הרגשת שהוא בשבילך? אולי אם היינו מציגים תרחיש זה בפני אנשים הדוחים את הרעיון שהומוסקסואליות היא טבעית, יחד עם השאלה 'מתי ידעת לראשונה שאתה סטרייט?' באופן יותר הגיוני הם יחשבו על ההתמודדות ההומוסקסואלים שמתמודדים כל יום עם היום ויהיו רגישים יותר להנחה שהחיים שלנו הם פשוט בחירה שאנחנו עושים.