השמות הטובים ביותר לילדים

מה הנוצרים צריכים לדעת על ניצולי אלימות במשפחה

מָקוֹר

הגדרת אלימות במשפחה

אלימות במשפחה, המכונה גם אלימות בין בני זוג אינטימיים, יכולה ללבוש צורות רבות כגון התעללות מילולית, התעללות מינית ותקיפה, שליטה כספית, מניפולציה, ניצול, עקיבה ובידוד. נשים עלולות להכות את בעליהן, ואלימות במשפחה יכולה להתרחש גם במערכות יחסים חד-מיניות.

על פי סקר המרכזים למחלות ובקרה ומניעה בארה'ב של השותף האינטימי הלאומי והאלימות המינית:

  • בערך אחת מכל ארבע נשים וכמעט כל עשרה גברים בארה'ב חוו עקבות, או אלימות פיזית או מינית
  • למעלה מ- 43 מיליון נשים ו- 38 מיליון גברים חוו תוקפנות פסיכולוגית של בן זוג אינטימי במהלך חבל ההצלה שלהם
  • כ -11 מיליון נשים וחמישה מיליון גברים בקבוצות אלו דיווחו כי האלימות החלה לפני גיל 18.

אלימות של שותפים אינטימיים והכנסייה

מחקר בן 10 שנים על תמיכת אנשי הדת הנוצרים שסיפק לניצולי אלימות במשפחה מצא כי גם חברי הכנסייה וגם אנשי הדת זקוקים להשכלה רבה יותר בנושא ייעוץ לקורבנות וכי אנשי הדת צריכים לדבר יותר על הנושא הזה מהדוכן.

היה זה הניסיון שלי שכמה נוצרים מכחישים שקיימת התעללות, שלא לדבר על קורה לאנשים שהם מכירים. כאשר הם ניצבים מול המציאות, נוצרים מסוימים עשויים להיאבק לקבל אותה והם המומים רגשית.

העבריינים טובים בלהיראות קדושים יותר ממך ולהסתיר את התנהגותם המזיקה. נוצרים המאמינים במסכה עשויים לפקפק בקורבן או לא רוצים להסתבך. נוצרים אחרים עשויים להרגיש נבוכים, פוחדים או חסרי יכולת לטפל בידיעה מה קורה. חברים או משפחה עשויים להרגיש קרועים בין הצדדים המעורבים משום שיש להם יחסים טובים עם שניהם.

בספר נשים, למה את בוכה? בחינת תגובת הכנסיות לאלימות במשפחה, הסופר פרנק ס. מוריס, דוקטורט אומר: 'הכנסייה לא מצליחה לאמת את העוולות שנעשו כלפי נשים בכך שהיא לא מודיעה להן מה קרה או שקורה להן הוא פלילי, חוטא, לא צודק או לא בסדר.'

הסיבות לניצולים להישאר

הכחשה והאשמה עצמית

הקורבנות לא רוצים להאמין שהשותפים שהיו אמורים לאהוב לטפל בהם אכן פוגעים בהם. הם עשויים להאשים את עצמם בהתעללות.

קשירת טראומה

הקורבנות עשויים להישאר מכיוון שהם באמת אוהבים את המתעללים בהם. יש אנשים שחווים התעללות מתמשכת מפתחים קשר רגשי חזק עם מבצעיהם. מתעללים ישתמשו לרעה ברגשות כמו פחד ורצון קורבנותיהם להיות נאהבים לסבך את קורבנותיהם בהתקשרות חזקה. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מכנים זאת 'קשירת טראומה'.

מָקוֹר

פירוש מוטעה של כתבי הקודש

קורבנות רבים מוצאים כוח באמונות הדתיות שלהם וסובלים מהתעללות בכל מחיר כדי לשמור על נישואים או משפחה ביחד. הקורבנות עשויים לחוש שעזיבה תפגע באמונתם. כמה מהבעלי 'נוצרים' כביכול יפרשו לא נכון כתבי קודש כמו אלה העוסקים בנשים המגישות לבעליהן כדי לשרת את רצונותיהם האנוכיים (קורינתים א ', ד', אפסיים ה ', 22-24). העבריינים מתעלמים מכתבי הקודש המורים לבעלים לאהוב את נשותיהם באותה מידה שהם אוהבים את עצמם ובאותה צורה שכריסטוס אהב את הכנסייה (אפסיים 5:25, 28).

למרבה הצער, יש כמרים ומנהיגים נוצרים שמאמינים במיתוסים שנישואים ואלימות בין בני זוג אינטימיים. הם מקיימים את 'קדושת הנישואין' מעל לכל דבר אחר. יש נוצרים הרואים בגירושין חטא, ומבישים את הקורבן להישאר. העבריינים יכולים להראות מופע גדול של חזרה בתשובה, קבלת המשיח לחייהם והגשה לייעוץ שיכול להונות את הכמרים והיועצים. במציאות, המבצעים ממשיכים לפגוע בשותפיהם.

בספר, אישה תגיש! נוצרים ואלימות במשפחה, אומרת הסופרת ג'וסלין אנדרסון: 'התעללות בקרב נוצרים יוצרת לרוב תפיסה אכזרית -22, מכיוון שרבים מהאוונגליסטים רואים בהמלצה על פרידה או גירושין כלא כתובים, אך אז רואים באישה המוכה / התעללות בזלזול להישאר במצב ולסבול את ההתעללות.' ייתכן שנאמר לקורבנות כי תפקידן להיכנע לבעליהן ולהיות סבלני. אפילו שמעתי על כמרים שאומרים שהקורבנות יקבלו פרס בשמיים אם הם יסבלו מהטיפול הלא נכון.

נטל האחריות לתיקון המצב מוטל על הקורבנות. מנהיגים נוצרים אומרים להם להיות נשים טובות, צייתניות וכנועות. אם הקורבנות שומרים על בית נקי, מכינים ארוחות בזמן ושומרים על הילדים בתור, כל ההתעללות תיעלם. הם אשמים אם בעליהם מתפרצים עליהם.

יש מנהיגים נוצרים שלא מבינים את ההבדל בין סליחה לאחריות. נאמר לקורבנות לסלוח ולשכוח מה נעשה להם. סליחה מועילה אך עשוי לקחת זמן רב עד שהקורבנות מרפים מהכעס ומהמטען הרגשי שלהם. סליחה, לעומת זאת, אין פירושה להרפות מישהו מהכל. זו עבירה פלילית להכות מישהו. ברמה המוסרית, מבצעים עוברים על חוקי אלוהים ועליהם להתמודד עם התוצאות על מעשיהם. הם אחראים על מה שהם עושים.

פַּחַד

פחד יכול ללבוש צורות רבות עבור ניצול מהתעללות. ניצולים שעוזבים את בני זוגם מתמודדים עם עתיד לא ידוע אימתני. יש להם חששות לגיטימיים כגון:

  • העבריין יפגע בהם או יהרוג אותם
  • הצורך לגדל את ילדיהם כהורה יחיד או עלול לאבד את המשמורת על ילדיהם
  • מחשש שהם לא יכולים להסתדר ולשרוד בכוחות עצמם
  • להיות לבד ולא רצוי על ידי שותפים פוטנציאליים
  • אין לך תמיכה כלכלית ולא מצליח למצוא עבודה
  • הסטיגמה והבושה שיש נישואין וגירושין כושלים
מָקוֹר

גאווה ובושה

יש קורבנות שלא רוצים להודות שהם החמיצו דגלים אדומים וטעו. הם מפחדים שיתויגו ככישלון. הם לא רוצים להודות שעברו התעללות.

מקווה שהמתעלל ישתנה

כאשר העבריינים מחזרים לראשונה אחר קורבנותיהם, הם 'אוהבים להפציץ' אותם בחיבה ותשומת לב. נראה שהם דואגים בהתחלה. לאחר שהם תוקפים מילולית או פיזית את בני זוגם, נראה כי המתעללים מצטערים באמת ומוכנים לתקן. הקורבנות אוחזים בתקווה שהמבצעים ישתנו ויפסיקו את ההתעללות.

תקווה זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שאנשים מוכים חוזרים שוב ושוב לשותפיהם המתעללים. ישנם מקרים נדירים בהם מתעללים חוזרים בתשובה ומשתנים, לרוב בעזרת ייעוץ, אך רובם ממשיכים בהתנהגותם המזיקה.

אתגרים העומדים בפני ניצולים

חששות בטיחותיים

דיווחי פשע אמריקאים מצביעים על כך שבן זוג אינטימי הרג כשישה נפגעי רצח, וכמעט מחצית מקרבנות הרצח נהרגים על ידי שותפים גברים לשעבר. גם קורבנות רבים מאוימים ועוקבים אחריהם.

הערכה עצמית נמוכה

העבריינים משתמשים בהתעללות מילולית כמו הפחתות או לעג כדי לשמור על השותף שלהם. הם משכנעים את קורבנותיהם שאף גבר או אישה אחרים לא ירצו בהם. מתעללים משכנעים את קורבנותיהם שהקורבנות אינם כשירים ואינם יכולים לנהל את החיים בלעדיהם. העבריינים מבודדים את קורבנותיהם ולכן לקורבנות אין איש בחייהם הסותר את המסרים השליליים של המתעללים.

היעדר כישורי חיים ותלות כלכלית

ישנם מתעללים שמנסים למנוע מקורבנותיהם להשיג את הכישורים הדרושים כדי להשתחרר משליטתם. לדוגמא, בעלים עשויים לאסור על נשותיהם ללמוד השכלה גבוהה או לעבוד מחוץ לבית.

בריאות פיזית ורגשית ירודה

קורבנות אלימות בין בני זוג אינטימיים סובלים מזעזועים רבים יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. הם נמצאים בסיכון גבוה יותר למצבים בריאותיים חמורים או כרוניים כמו בעיות לב, והפרעות במערכת העצבים, העיכול, השרירים, הרבייה ומערכת העצבים. בעיות נפשיות עלולות להתרחש כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית ודיכאון.

מָקוֹר

דרכים לתמוך בשורדים מאלימות של שותפים אינטימיים

ישנם כמה צעדים שעלינו כנוצרים לנקוט כדי לתמוך בניצולי התעללות.

אל תשפטו את הבחירות שלהם

'מדוע הקורבנות נשארו?' אנו עשויים לשאול. אני יודע שזו שאלה שתמיד צצה. אנחנו לא צריכים לשאול את זה. שאלה זו יוצרת סטיגמה. מכאן נובע כי האדם 'ביקש זאת' או שהיה חלש מכדי להשתחרר. במקום לשפוט אותם, עלינו להעריץ את הניצולים על האומץ לעזוב מערכת יחסים מסוכנת, לעתים קרובות במחיר אישי גדול עבורם.

קבל אותם כמו שהם

כשניצולים עוזבים מערכות יחסים פוגעניות, הם עוברים שינויים ורגשות מאתגרים. הם יחוו צער במקום בו הם מתאבלים על התקופות הטובות במערכת היחסים. ייקח זמן לקורבנות להגדיר מחדש מי הם ולפתח תוכנית לחייהם.

עודד אותם ובנה אותם

ייתכן שהקורבנות התמודדו עם חברים ובני משפחה ששפטו וגינו אותם על שהיו במערכת היחסים, עזבו אותם או חזרו למערכת היחסים לאחר שעזבו אותם. אחרים עשויים לסרב להאמין כי השותפים הם מתעללים או להאשים את הקורבנות במצב.

הניצולים זקוקים לעידודנו ולתמיכתנו (רומאים יב: 8, קורינתים ב '13:11, 1 סלוניאיות 5:11, טימותיוס 2: 2). יש לבנות מחדש את ההערכה העצמית שלהם ואת תחושת הערך העצמי שלהם. אם איננו כשירים להציע ייעוץ, נוכל לתת הצעות, לשתף בסיפורינו, לשאול שאלות מעוררות מחשבה.

מָקוֹר

מחשבות מסכמות

ישנם משאבים רבים העומדים לרשות אנשים שנפגעו רגשית או פיזית, אך גם ניצולי אלימות במשפחה זקוקים לתמיכתנו. עלינו הנוצרים להעמיד את עצמנו לרשותנו כדי להציע כתף לבכות עליה ולהיות מערכת תמיכה לא שיפוטית.

הפניות: